תוכן

קמא) והטעם שקרא אל המוחין רישא דמלכא הוא, כי הלא הת"ת בעצמו אין לו רישא, כי הוא סוד ו' קטיעא דבתוך בינה, שאין לה ראש רק שש קצוות לבד, נמצא כי רישיה דיליה, הם סוד המוחין הבאים אליו אחר כך. ואמנם לזה הפירוש קשה, דהיל"ל רישא אתתקן בח"ג, גם בת"ת נעשה ממנו בסוד הדעת. ותירץ לי מורי זלה"ה, כי הנה הת"ת גם הוא כלול מחו"ג הוא המכריע בסוד שמים, (וארץ) אש ומים, נמצא שבאו"א בחו"ג, הנה ת"ת גם הוא כלול בח"ג.